מוזיקה ברילס לעסקים: הבעיה המשפטית שאף אחד לא מדבר עליה
העובדה שהשיר מופיע בספריית המוזיקה של אינסטגרם לא אומרת שמותר לעסק להשתמש בו. מה ההבדל בין חשבון פרטי לעסקי, מה אומרת אקום, ומה עושים בפועל.

השיר מופיע בספריית המוזיקה של אינסטגרם, לחצתם, הוא נוסף לרילס. זה לא אומר שמותר לכם להשתמש בו. זו כנראה אי ההבנה הנפוצה ביותר בשיווק בסושיאל, והיא נפוצה כי הממשק לא מזהיר.
הסיבה פשוטה: ההסכמים של מטא מול חברות התקליטים והמו"לים מוגבלים בהיקפם לשימוש אישי ולא מסחרי. כשחשבון מוגדר כחשבון עסקי, אינסטגרם מצמצמת את הספרייה הזמינה לו לאוסף הצלילים של מטא, Meta Sound Collection, שכולל למעלה מ-14,000 יצירות ואפקטים שמסונקרים מראש לשימוש מסחרי. סקירה של משרד עורכי הדין האמריקאי SRIPLAW מנסחת את זה כך: זמינות בפלטפורמה אינה היתר משפטי.
זה לא ייעוץ משפטי. זה תיאור של מה שמפורסם, כדי שתדעו איפה הסיכון.
למה עסקים בכל זאת מצליחים להוסיף שירים מוכרים
שלוש דרכים, וכולן מסוכנות:
- החשבון מוגדר כיוצר או כאישי ולא כעסקי, ולכן הספרייה המלאה נפתחת
- הסרטון הועלה מחשבון פרטי של בעל העסק ואז שותף לעמוד
- היוצר החיצוני הוסיף את המוזיקה מהחשבון שלו, והמותג שיתף את התוצאה
השלישית היא בדיוק התרחיש שגרם לתביעות. באותה סקירה של SRIPLAW מתוארת תביעה של Sony Music נגד מותג הקוסמטיקה OFRA, בטענה לשימוש מסחרי בתוכן של משפיענים שכלל מוזיקה מוגנת, בסכומים שהגיעו לעשרות מיליוני דולרים בכתב התביעה.
ומה קורה בישראל
בישראל יש שכבה נוספת שרוב העסקים לא מודעים לה. אקו"ם מנהלת את הזכויות של מלחינים, כותבים ומו"לים ישראלים, ומספקת רישיונות שימוש למוזיקה.
הנקודה שחשוב לקרוא באתר שלהם: רישיון ההשמעה העסקי הרגיל, זה שקונים חנות או מרפאה, אינו כולל שימוש ביצירות בפרסומות, לרבות יצירת אסוציאציה בין יצירה לבין מוצר או שירות. במילים אחרות, גם עסק ישראלי עם רישיון השמעה מסודר אינו מכוסה לשימוש בשיר בסרטון קידום.
ושימו לב להפרדה שמבלבלת רבים: הזכויות ביצירה המוזיקלית, המילים והלחן, והזכויות בהקלטה עצמה, הן שתי זכויות נפרדות שמנוהלות על ידי גופים שונים. אישור מאחד אינו אישור מהשני.
מה בפועל קורה כשיש בעיה
לא שוטרים בדלת. בדרך כלל אחד מארבעה:
- האודיו מושתק והסרטון נשאר באוויר בלי צליל
- הסרטון מוסר בעקבות התראת הפרה
- המודעה נפסלת. זה הכי כואב, כי מגלים את זה כשהקמפיין כבר תוכנן
- פנייה של בעל הזכויות. נדיר לעסק קטן, קיים למותגים
הסיכון האמיתי לעסק בינוני בישראל הוא בעיקר תפעולי: הסרטון שהשקעתם בו יורד או מאבד את הסאונד בדיוק כשהוא מתחיל לרוץ.
מה כן עושים
- אוסף הצלילים של מטא. חינם, בתוך העורך, מסונקר לשימוש מסחרי. פחות טרנדי, לגמרי שמיש
- מנוי לספרייה מסחרית. Epidemic Sound, Artlist, Soundstripe ודומיהן, בטווח של כמה עשרות דולרים בחודש, עם רישיון שמכסה במפורש רשתות חברתיות
- סאונד מקורי. קול מהשטח, קצב של פעולה, מוזיקה שהלחין לכם מישהו. זה גם מבדל
- הקול שלכם. דיבור עם כתוביות עובד מצוין, ובחלק מהתחומים אפילו טוב יותר ממוזיקה
מה לכתוב בהזמנת עבודה מיוצר
שורה אחת חוסכת הרבה:
המוזיקה בסרטון תילקח מספרייה בעלת רישיון מסחרי או מאוסף הצלילים של מטא. אין להשתמש בשיר מסחרי מספריית האודיו של הפלטפורמה.
זה גם מגן עליכם, וגם מונע את המצב שבו היוצר מוסר תוצר יפה שאתם לא יכולים לקדם.
שלוש בדיקות של דקה לפני העלאה
- איך מוגדר החשבון שממנו עולה הסרטון. אם הוא מוגדר כעסקי ופתאום נפתחה לכם ספריית שירים מוכרים, משהו לא מסתדר, ושווה לבדוק שוב
- מאיפה הגיעה המוזיקה בקובץ שקיבלתם מהיוצר. שאלה אחת בוואטסאפ: "מאיזו ספרייה לקחת את הסאונד"
- האם הסרטון הזה עשוי לרוץ כמודעה בעתיד. אם התשובה אולי, תתייחסו אליו כמסחרי כבר עכשיו. אין דבר יותר מתסכל מלגלות שהנכס הכי טוב שלכם לא ניתן לקידום
הערה כנה
לחשבון קטן שמפרסם תוכן אורגני בלבד, ולא מריץ מודעות ולא מוכר דרך הסרטון, הסיכוי לצרות נמוך, וזאת האמת. אבל שווה לזכור ששיר טרנדי הוא היתרון הכי זמני שיש: בעוד חודשיים הוא ישמע ישן, והסרטון שלכם יזדקן איתו.
בקידום ממומן זה כבר לא שאלה של סיכון סטטיסטי, זה תנאי סף. כתבנו על ההבדל בין אורגני לממומן ברילס או טיקטוק, איפה לשים את התקציב.
מקורות: Instagram Business Accounts and Copyright, SRIPLAW · אקו"ם, רישיונות שימוש במוזיקה · מוסיקה בעסקים, אקו"ם

