תקציב 2,000 ₪ בחודש לשיווק: החלוקה הנכונה בין יוצרים לממומן

2,000 שקל בחודש זה תקציב אמיתי של עסק ישראלי קטן, וזה גם בדיוק הסכום שבו כל טעות עולה יקר. החלוקה שאנחנו רואים הכי הרבה היא 1,000 לתוכן ו-1,000 לקידום, כי היא מרגישה הוגנת. היא בדרך כלל גם הגרועה מכולן, כי היא לא מספיקה כדי לייצר מלאי קריאייטיב ולא מספיקה כדי ללמוד משהו מהמודעות.

לפני החלוקה, נתון אחד שכדאי להחזיק בראש. ניתוח של נילסן על כמעט 500 קמפיינים שרצו ב-2016 וברבעון הראשון של 2017 מצא שהקריאייטיב הוא המשתנה החזק ביותר בהשפעה על מכירות, חזק יותר מטרגוט ומהמדיה עצמה. אתר Marketing Charts, שסיקר את הניתוח הזה, דיווח על חלוקה שבה הקריאייטיב אחראי לכ-47% מהאפקט. חשוב לומר: זה ניתוח של מותגי צריכה גדולים ולא של עסק שכונתי, אבל הכיוון רלוונטי גם לכם. אם המודעה עצמה חלשה, שום טרגוט לא יציל אותה.

חלוקה א: העסק שאין לו כמעט תוכן

1,600 ₪ לתוכן, 400 ₪ לקידום

זה השלב שבו אין לכם מה לקדם. תשלמו על ממומן ותשלחו אנשים לפרופיל שנראה נטוש. בשלב הזה כל הכסף הולך לבניית מלאי: 4 עד 6 סרטונים אנכיים ביום צילום אחד. 400 השקלים לקידום קיימים רק כדי ללמוד להפעיל את המערכת, לא כדי להביא מכירות.

מתי לצאת מהשלב: כשיש לכם 8 עד 10 סרטונים באיכות שאתם לא מתביישים בה.

חלוקה ב: העסק שיש לו תוכן ורוצה לדעת מה עובד

1,000 ₪ לתוכן, 1,000 ₪ לקידום, אבל לא באותו חודש

זו הנקודה העדינה. במקום לפצל כל חודש, עשו חודש צילום וחודש קידום לסירוגין. חודש אחד יוצר מגיע ומצלם חבילה, חודש אחרי כל התקציב רץ על המודעות. כך יש לכם 2,000 שקל אמיתיים בקידום ולא 1,000, וזה ההבדל בין קמפיין שמספיק לו זמן ללמוד לבין קמפיין שנחנק.

הבלוג של Adamigo, שמסכם benchmarks של מודעות מטא, ממליץ להתחיל להיבהל מתדירות חשיפה מעל 2.5 עד 3 בקמפיין רכישת לקוחות חדשים. תרגום פשוט: תקציב זעיר על קהל צר מגיע לתקרה הזו מהר, ואז אתם משלמים כדי להציק לאותם אנשים.

חלוקה ג: העסק שכבר יודע איזה סרטון עובד

700 ₪ לתוכן, 1,300 ₪ לקידום

ברגע שיש לכם סרטון אחד עם ביצועים מוכחים, ההיגיון מתהפך. עכשיו הכסף הנכון הוא לדחוף אותו, ולהחליף אותו רק כשהוא נשחק. 700 השקלים משמשים לרענון: וריאציה חדשה של שלוש השניות הראשונות, הוק אחר, פתיח אחר. לא הפקה חדשה מאפס.

זו גם הסיבה שכדאי לבקש מהיוצר מראש שתי גרסאות פתיח באותו יום צילום. זה כמעט לא מוסיף עלות ומכפיל את אורך החיים של הנכס.

מה לא לעשות עם 2,000 שקל

• לא לפרוס על שלוש פלטפורמות. קמפיין אחד, פלטפורמה אחת.
• לא לשלם ריטיינר חודשי ליוצר לפני שיש עבודה אחת מוצלחת ביניכם. התחילו בפרויקט.
• לא לשים 300 שקל בקידום ואז להסיק מסקנות. במספרים כאלה מה שראיתם הוא רעש, לא נתון.
• לא להריץ מודעה בלי יעד מדיד. אם אין לכם מה לספור, אל תשלמו.

מה קונים 1,600 שקל של תוכן בפועל

בטווחים שאנחנו רואים בשוק הישראלי, יוצר UGC שמגיע לעסק ומצלם חבילה של 3 עד 4 סרטונים אנכיים נמצא בערך שם, תלוי בניסיון, בנסיעה ובזכויות השימוש. יוצר בתחילת דרכו יגבה פחות, ואנחנו כתבנו על זה בכמה לגבות על הסרטון הראשון.

אם אתם רוצים להשוות כמה הצעות באותו סטנדרט, שווה לפרסם בריף אחד ולתת ליוצרים לענות עליו במקום לנהל חמש שיחות וואטסאפ נפרדות. זה מה שלוח הבריפים עושה.

ההערה שלא משרתת אותנו

יש עסקים שבהם 2,000 שקל בחודש לשיווק סושיאל הם פשוט הכסף הלא נכון. אם אתם עסק שמגיעים אליו דרך חיפוש בגוגל, נגיד פורץ מנעולים או מוסך, סביר שאותם 2,000 שקל יעבדו קשה יותר בקמפיין חיפוש ובדף עסק מסודר, ולא בסרטונים. תוכן סושיאל בונה רצון, חיפוש קוטף כוונה קיימת. אם ללקוחות שלכם כבר יש כוונה, אל תשלמו כדי לייצר אותה מחדש.

סיכום בשורה אחת

עד 10 סרטונים במלאי: הכסף לתוכן. אחרי זה: לסירוגין. כשיש מנצח מוכח: הכסף לקידום, והתוכן רק מרענן אותו.

מקורות: Nielsen, When it Comes to Advertising Effectiveness, What is Key; Marketing Charts על אותו ניתוח; Adamigo, Meta Ads Frequency Benchmarks.